פסק-דין בתיק ב"ל 52415-05-11

2.         הנתבע דרש את השבת הכספים  בטענה שהתובעת עבדה במהלך תקופת שמירת ההיריון וכן עבדה בתקופה לאחר הלידה וזאת החל בשלושה שבועות לאחר הלידה. לאור זאת, טוען הנתבע,  התובעת לא מילאה אחר הוראות המוסד בדבר פיקוח רפואי בדבר ההיריון והלידה.

3.         התובעת טוענת, כי רק סייעה מספר שעות ביום בניהול חנות השייכת לבני משפחתה. לטענתה, על הנתבע היה להפעיל שיקול דעת ולא לשלול בצורה גורפת את דמי הלידה ושמירת ההיריון.

4.         התובעת סיפרה בעדותה  כי מאמצע חודש פברואר 2010 פתחה עסק עצמאי - חנות מכולת. לטענתה, פתחה את העסק על שמה, אולם את עיקר העבודה ביצעו בעלה ואחיו והיא הגיעה מעת לעת רק כדי לחתום על המחאות ולעבוד מול הספקים. בחקירתה הודתה שעשתה זאת כשעתיים וחצי ביום גם בתקופת שמירת ההיריון וגם מכשלושה שבועות לאחר הלידה.

5.         בעלה של התובעת העיד כי אשתו, התובעת, החליפה אותו בעבודה בחנות לשעה - שעתיים ביום  ואישר שרק אשתו מוסמכת לחתום על שיקים בחנות.

6.         ב"כ הנתבע הביא כעד  את החוקר שגבה את עדות התובעת.  אכן, הדברים שרשם החוקר די תאמו לדברים שאמרה התובעת גם בפנינו.

7.         לאחר ששמענו את הצדדים הגענו למסקנה שדין התביעה  להידחות. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי שמירת הריון היא העדרות מהעבודה בתקופת ההיריון וכי חישוב הגימלה הוא על בסיס יומי.

זו לשון הסעיפים הרלבנטים בחוק:

"58.    בסימן זה -

"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;

"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה;

                        [...]

60.    גימלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 101 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון."

8.         באישור הרפואי שניתן בשמירת היריון נקבע כי קיימת סכנה לאם או לעובר ובתקופה זו אסור על האם לעבוד.

            בפסיקה נקבע כי אין מקום לשלם גמלת שמירת היריון בשל העדרות חלקית. המדובר בגמלה שבאה להחליף שכר והיא משתלמת על בסיס יומי. רק מבוטחת שלא עבדה כלל תהא זכאית לגמלה זו.

בפסק הדין בעב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי נ' פזית סאיג-אבוקסיס, שניתן ביום 15.12.09, קבע השופט (כתוארו אז) פליטמן כי תכלית תשלום גמלת שמירת היריון היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין סיבוך והיריון ולשהות בביתה מבלי שתפגעה הכנסתה., באותו פסק דין שינה בית הדין הארצי את הלכת בלומנטל (עב"ל 165/08 מיום 10.9.09) שניתנה שלושה חודשים לפני כן.